רש"י על איכה א׳:ב׳

« רש"י על איכה א׳:א׳ רש"י על איכה א׳:ג׳ »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נצח ישראל פתח ↗

89 לא מצאתי מקור לדבר, אך משמע מלשונו שזהו אכן חידושו, ולא שמצא כן במקורות שלפניו. וראה הערה 93. ואודות שירמיה קונן אף על חורבן בית שני - ראה רש"י איכה א, ב "בכה תבכה - שתי בכיות על שני חורבנין". 89א ובביאור מאמר זה, ראה לעיל פ"ד ד"ה ומפני שבזמן.

2 סנהדרין פתח ↗

אָמַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵירוֹ: גָּמָל שֶׁמְהַלֶּכֶת לְפָנֵינוּ סוֹמָא בְּאַחַת מֵעֵינֶיהָ, וּטְעוּנָה שְׁתֵּי נוֹדוֹת, אַחַת שֶׁל יַיִן וְאַחַת שֶׁל שֶׁמֶן, וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם הַמַּנְהִיגִים אוֹתָהּ, אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד גּוֹי. אָמַר לָהֶן שַׁבַּאי: עַם קְשֵׁה עוֹרֶף! מֵאֵין אַתֶּם יוֹדְעִין? אָמְרוּ לוֹ: גָּמָל מֵעֲשָׂבִים שֶׁלְּפָנֶיהָ, מִצַּד שֶׁרוֹאָה אוֹכֶלֶת, מִצַּד שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. וּטְעוּנָה שְׁתֵּי נוֹדוֹת, אַחַת שֶׁל יַיִן וְאַחַת שֶׁל שֶׁמֶן; שֶׁל יַיִן מְטַפְטֵף וְשׁוֹקֵעַ, וְשֶׁל שֶׁמֶן מְטַפְטֵף וְצָף. וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם הַמַּנְהִיגִים אוֹתָהּ, אֶחָד גּוֹי וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל; גּוֹי נִפְנֶה לַדֶּרֶךְ, וְיִשְׂרָאֵל נִפְנֶה לִצְדָדִין. רָדַף אַחֲרֵיהֶם וּמָצָא כְּדִבְרֵיהֶם. בָּא וּנְשָׁקָן עַל רֹאשָׁן, וֶהֱבִיאָן לְבֵיתוֹ וְעָשָׂה לָהֶן סְעוּדָה גְּדוֹלָה. וְהָיָה מְרַקֵּד לִפְנֵיהֶם וְאָמַר: בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְנָתַן לָהֶם מֵחׇכְמָתוֹ, וּבְכׇל מָקוֹם שֶׁהֵן הוֹלְכִין נַעֲשִׂין שָׂרִים לַאֲדוֹנֵיהֶם. וּפְטָרָן וְהָלְכוּ לְבָתֵּיהֶם לְשָׁלוֹם. ״בָּכֹה תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה״ – שְׁתֵּי בְּכִיּוֹת הַלָּלוּ לָמָּה? אָמַר רַבָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֶחָד עַל מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וְאֶחָד עַל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי. ״בַּלַּיְלָה״ – עַל עִסְקֵי לַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּשָּׂא כׇּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא״. אָמַר רַבָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹתוֹ הַיּוֹם לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב הָיָה. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם, וַאֲנִי אֶקְבַּע לָכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת. דָּבָר אַחֵר: ״בַּלַּיְלָה״ – שֶׁכׇּל הַבּוֹכֶה בַּלַּיְלָה, קוֹלוֹ נִשְׁמָע. דָּבָר אַחֵר: ״בַּלַּיְלָה״ – שֶׁכׇּל הַבּוֹכֶה בַּלַּיְלָה, כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בּוֹכִין עִמּוֹ. דָּבָר אַחֵר: ״בַּלַּיְלָה״ – שֶׁכׇּל הַבּוֹכֶה בַּלַּיְלָה, הַשּׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ בּוֹכֶה כְּנֶגְדּוֹ. מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת, שְׁכֶנְתּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁמֵּת בְּנָהּ וְהָיְתָה בּוֹכָה עָלָיו בַּלַּיְלָה. שָׁמַע רַבָּן גַּמְלִיאֵל קוֹלָהּ וּבָכָה כְּנֶגְדָּהּ, עַד שֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינָיו. לְמָחָר הִכִּירוּ בּוֹ תַּלְמִידָיו וְהוֹצִיאוּהָ מִשְּׁכוּנָתוֹ. ״וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ״, אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּאִשָּׁה שֶׁבּוֹכָה עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר ״אֱלִי כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ״. ״הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ״, אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמֵּיצֵר לְיִשְׂרָאֵל נַעֲשָׂה רֹאשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד דֶּרֶךְ הַיָּם עֵבֶר הַיַּרְדֵּן גְּלִיל הַגּוֹיִם״. אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמֵּצִיק לְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ עָיֵף. ״לֹא אֲלֵיכֶם כׇּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ״, אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִכָּאן לְקוּבְלָנָא מִן הַתּוֹרָה. ״כׇּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ״, אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב: עֲשָׂאוּנִי כְּעוֹבְרֵי עַל דָּת. דְּאִילּוּ בִּסְדוֹם כְּתִיב: ״וַה׳ הִמְטִיר עַל סְדֹם״, וְאִילּוּ בִּירוּשָׁלַיִם כְּתִיב: ״מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה וְגוֹ׳״. וּכְתִיב: ״וַיִּגְדַּל עֲוֹן בַּת עַמִּי מֵחַטַּאת סְדֹם״. וְכִי מַשּׂוֹא פָּנִים יֵשׁ בַּדָּבָר? אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִדָּה יְתֵירָה הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלֹּא הָיְתָה בִּסְדוֹם, דְּאִילּוּ בִּסְדוֹם כְּתִיב: ״הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה וְגוֹ׳״, וְאִילּוּ בִּירוּשָׁלַיִם כְּתִיב: ״יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן״. ״סִלָּה כׇל אַבִּירַי ה׳ בְּקִרְבִּי״, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: נִפְסְלָה מַטְבֵּעַ זוֹ. ״פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶם״ – אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּשְׁבִיל מָה הִקְדִּים פֵּא לְעַיִן? בִּשְׁבִיל מְרַגְּלִים שֶׁאָמְרוּ בְּפִיהֶם מַה שֶּׁלֹּא רָאוּ בְּעֵינֵיהֶם. ״אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם ה׳ לֹא קָרָאוּ״. אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הָאוֹכֵל מִלַּחְמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל טוֹעֵם טַעַם לֶחֶם, וְשֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִלַּחְמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ טוֹעֵם טַעַם לֶחֶם. ״ה׳ לֹא קָרָאוּ״ – רַב אָמַר: אֵלּוּ הַדַּיָּינִין, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת. מִי מְנָאָן? אָמַר רַב אָשֵׁי: אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה מְנָאוּם. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בִּקְּשׁוּ עוֹד לִמְנוֹת אֶחָד. בָּאָה דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו וְנִשְׁתַּטְּחָה לִפְנֵיהֶם, וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ. בָּאָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְלִחֲכָה אֵשׁ בְּסַפְסְלֵיהֶם, וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ. יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: ״חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים״. מִי שֶׁהִקְדִּים בֵּיתִי לְבֵיתוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבֵּיתִי בָּנָה בְּשֶׁבַע שָׁנִים וּבֵיתוֹ בָּנָה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. ״לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים״. וְלֹא הִשְׁגִּיחַ עָלֶיהָ. יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״הַמֵעִמְּךָ יְשַׁלְמֶנָּה כִּי מָאַסְתָּ כִּי אַתָּה תִבְחַר וְלֹא אֲנִי וְגוֹ׳״. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת הָיוּ אוֹמְרִים: כּוּלָּן בָּאִין לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי. מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי״. ״לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה״ – זֶה אַחְאָב שֶׁנָּפַל בְּרָמוֹת גִּלְעָד. ״מְנַשֶּׁה״ – כְּמַשְׁמָעוֹ. ״אֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי״ – זֶה יָרׇבְעָם דְּקָאָתֵי מֵאֶפְרַיִם. ״יְהוּדָה מְחֹקְקִי״ – זֶה אֲחִיתוֹפֶל

1 בָּכוֹ תִבְכֶּה. שְׁתֵּי בְכִיּוֹת עַל שְׁתֵּי חֻרְבָּנִין:

2 בַּלַּיְלָה. שֶׁהַמִּקְדָּשׁ נִשְׂרַף בַּלַּיְלָה, דְּאָמַר מַר "לְעֵת עֶרֶב הִצִּיתוּ בוֹ אֶת הָאוּר". דָּבָר אַחֵר: "בַּלַיְלָה", לַיְלָה שֶׁל בְּכִיַּת מְרַגְּלִים בְּתִשְׁעָה בְאָב גָּרְמָה לָהֶם. דָּבָר אַחֵר: "בַּלַּיְלָה", שֶׁכָּל הַבּוֹכֶה בַלַּיְלָה, הַשּׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ בּוֹכֶה עִמּוֹ:

3 וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ. מִתּוֹךְ שֶׁהִיא בוֹכָה תָמִיד:

4 כָּל רֵעֶיהָ. אוֹהֲבֶיהָ:

« רש"י על איכה א׳:א׳ רש"י על איכה א׳:ג׳ »